בעיות מולדות במפרק הירך

DDH – Developmental Dysplasia of the Hip

כללי:

מונח זה מתייחס לתינוקות וילדים עם בעיה במפרק הירך. בעבר כונה CDH – Congenital Dislocation / Dysplasia of the Hip, אולם מאחר ומדובר בספקטרום של בעיות שחלקן יכולות להתפתח לאחר הלידה עודכן המינוח למצוין לעיל.

DDH הינו מונח רפואי הכולל בתוכו ספקטרום של מונחים / בעיות הקשורות בחוסר יציבות / הפרעה בהתפתחות מפרק הירך.

בספרות ניתן למצוא מינוחים שונים לרבות:

Hip Dysplasia -   

Acetabular Dysplasia -   

Hip Instability -   

Hip Dislocation -   

אנטומיה של מפרק הירך:

מפרק הירך מהווה מפרק של "מכתש ועלי" המוחזק ושומר על יציבותו באמצעות הרצועות, קופסית המפרק (הקפסולה) ומבנה המפרק עצמו.

המכתש הינו האצטבולום - מרחשת והעלי הינו ראש הפמור – עצם הירך.

צילום של מפרק הירך עם הסבר על כל אחד מהמרכיבים

מדובר במנעד רחב של בעיות: מפרק הירך יכול להיות פרוק לגמרי, יכול להיות בתת פריקה, ויכול להיות מוכל אולם במבנה לא תקין שיגרום בעתיד לחוסר יציבות / שינויים אחרים.

הגורמים ל DDH

אין סיבה ברורה אולם ידועים גורמי סיכון לבעיה:

  • נטייה משפחתית – במיוחד קרוב משפחה מדרגה ראשונה – הגנטיקה משחקת תפקיד אולם אינה גורם ישיר -

  • בעיות "אריזה" ברחם – הריון מרובה עוברים, תינוק במשקל גדול, מומים ברחם כמו מחיצות / מיומות, מיעוט מי שפיר ובמיוחד מנח עכוז.

  • בעיות נלוות – טורטיקוליס (הטיית הצוואר), שינויים בכפות הרגלים (PES CALCABEOVALGUS).

  • נשיאת ואופן שמירת הילדות בחודשים הראשונים – ערסול – הנהוג בחברות מסוימות בו מוצמדות שתי הרגים אחת לשניה מעלה הסיכון ולהבדיל

  • נשיאת הילוד - בפישוק רגליו (שמקובל בחברות אחרות) מוריד הסיכון ל DDH.

 

סימנים וסימפטומים

DDH אינו כואב ואינו גורם לאי-נוחות בתינוק וגם לא מפריע להתפתחותו ואף ליכולתו ללכת – זו אחת הסיבות לאחור באבחנה. לא תמיד הוא מתגלה בבדיקה גופנית בלידה ולכן גם מתואר כבעיה התפתחותית.

א-סימטריה – יכולה להיות אך לא חייבת – א-סימטריה כפלי העכוז.

קליקים בהנעת המפרק – יכולים להעיד על DDH  אולם יש קליקים במפרקים שהינם חסרי משמעות.

הגבלה בטווחי תנועה – במיוחד כשמדובר בבעיה חד צדדית – ניתן לראות הגבלה בפישוק המפרק הפרוק.

הבדל באורך הרגלים

לאחר שהילד הולך – תבנית ההליכה תתאפיין בהליכה "ברווזית".

אבחנה

כמו כל נושא ברפואה תתבסס על:

אנמנזה – שאלות שיופנו להורים במיוחד באשר לגרומי הסיכון שצוינו לעיל

בדיקה גופנית – הכוללת הסתכלות לאיתור הסימנים שתוארו ובדיקה ידנית – קיימים כמה מבחנים לאיתור הבעיה ואפיונה.

בדיקות עזר – בשבועות / חודשים הראשונים לחיים – בעיקר US  ובהמשך באמצעות צילומי רנטגן.

במדינות מסוימות בעולם מהווה בדיקת ה US  בדיקת סקר- בדיקה שכל האוכלוסיה מחוייבת לעבור ובמדינות אחרות – בכללן ארצות הברית, קנדה ובשנים האחרונות גם ישראל – מבוצעת הבדיקה רק לתינוקות עם גורמי סיכון או כאלה בהם הבדיקה הגופנית לאחר הלידה העלתה חשד לבעיה.

טיפול

מטרת הטיפול – לשמור את המפרק מוכל במקום, לאפשר למבנים סביבו – רצועות וקופסית לחזור למצבם התקין ולמרכיביו – המכתש (האצטבולום)
והעלי (ראש הפמור) להתפתח לצורתם התקינה.

בשבועות / חודשים הראשונים ניתן לשחזר את המפרק באמצעים שמרנים.

כשיש אחור באבחנה – לאחר כשנה וחצי בערך – לרוב יש צורך גם בהתערבות ניתוחית מאחר וחלק מהשינויים במרכיבי המפרק הינם בלתי הפיכים.

הטיפול בילוד – עד גיל חצי שנה

מתבסס על כך שבפישוק המפרק מוכל בצורה הטובה ביותר ולכן יש צורך בשמירה על פישוק.

ניתן להשיג זאת על ידי מערכת רצועות ע"ש פאבליק – PAVLIK HARNESS  או על ידי מתקני פישוק אחרים כמו כרית פישוק.

הטיפול לאחר גיל חצי שנה ועד גיל שנה וחצי

מתבסס על שחזור סגור של המפרק – ניתן לבצע זאת בהדרגה – במתיחה ופישוק הדרגתיים שישמשו למתיחת המבנים המרכיבים את המפרק ויאפשרו לו להיכנס בהדרגה למקום. לעיתים מסתיים התהליך בכך והתינוק יקובע בגבס. לעיתים משמשת המתיחה הכנה לשחזור סגור של המפרק בחדר ניתוח.

במקרים מסוימים יש צורך להוסיף בחדר ניתוח חיתוך של גידים המפריעים לשחזור / ליציבות המפרק לאחר השחזור.

הטיפול לאחר גיל שנה וחצי, לרוב יש לבצע ניתוח לשחזור פתוח בגישה קדמית של המפרק הירך ותיקון גרמי של מרכיבי המפרק – עיצוב המכתש והעלי כך שהעלי יהיה יציב בתוך המכתש. גם לאחר ניתוח זה יהיה צורך בקיבוע ממושך בגבס ספייקה.